תרופות ומזון: שילובים שכדאי להכיר
אשכולית, ויטמין K, מוצרי חלב: כמה שילובים מוכרים בין מזון לתרופות, ולמה כדאי תמיד לשאול את הרוקח/ת או הרופא/ה.
כשמקבלים מרשם חדש, אנחנו שמים לב בעיקר למינון ולשעות. אבל לפעמים גם למה שיש בצלחת, או בכוס, יש תפקיד. מזונות מסוימים יכולים להשפיע על ספיגת התרופה, על הפירוק שלה בגוף או על פעולתה. ברוב המקרים מדובר בהשפעות קטנות, אבל יש כמה שילובים מוכרים שכדאי להכיר. המטרה כאן היא לא להפחיד, אלא לעודד אתכם לשאול את השאלות הנכונות.
למה מזון בכלל משפיע על תרופות
תרופה שנבלעת עוברת דרך הקיבה והמעי, נספגת לדם ומפורקת בעיקר בכבד. בכל אחד מהשלבים האלה המזון יכול להתערב: הוא יכול להאט או להאיץ את הספיגה, להיקשר לתרופה ולמנוע את ספיגתה, או להשפיע על האנזימים שמפרקים אותה. לכן בעלון של חלק מהתרופות כתוב „ליטול על קיבה ריקה” ובאחרות „ליטול עם אוכל”. ההנחיות האלה לא נכתבו סתם.
אשכולית וחלק מהתרופות
זו כנראה הדוגמה המוכרת ביותר. מיץ אשכוליות, וגם הפרי עצמו, מכילים חומרים שמעכבים אנזים במעי שאחראי על פירוק של תרופות מסוימות. כתוצאה מכך, יותר מהתרופה עלול להגיע לדם, והריכוז שלה יכול לעלות מעבר לרצוי. ההשפעה ידועה בחלק מהתרופות להורדת כולסטרול, בחלק מהתרופות ללחץ דם ובתרופות נוספות, ויכולה להימשך יותר מיממה אחרי השתייה. גם פירות הדר מסוימים נוספים, כמו פומלה ותפוז סביליה (תפוז מר), עלולים להשפיע באופן דומה.
לא כל התרופות מושפעות, וזו בדיוק הסיבה לשאול. אם אתם אוהבים אשכוליות, שווה לברר עם הרוקח/ת אם זה רלוונטי לתרופות שלכם.
ויטמין K ותרופות נוגדות קרישה
תרופות נוגדות קרישה מסוג וורפרין (קומדין) פועלות בין השאר על ידי הפרעה לפעילות של ויטמין K בתהליך הקרישה. ויטמין K נמצא בכמויות גדולות בירקות עלים ירוקים כמו תרד, קייל, ברוקולי וחסה. שינוי חד בכמות הירקות האלה, למשל מעבר פתאומי לסלט ירוק גדול כל יום או הפסקה פתאומית שלהם, עלול להשפיע על פעולת התרופה.
ההמלצה המקובלת היא לא להימנע מירקות ירוקים, שהם חלק חשוב מתזונה בריאה, אלא לשמור על צריכה יציבה ועקבית ולעדכן את הצוות המטפל לפני שינוי משמעותי בתזונה. חשוב לציין שלא כל נוגדי הקרישה פועלים באותו מנגנון, ולכן כדאי לברר מה רלוונטי לתרופה הספציפית.
מוצרי חלב, סידן וחלק מהאנטיביוטיקות
סידן, וגם ברזל, מגנזיום ואבץ, יכולים להיקשר לחלק מהאנטיביוטיקות (למשל ממשפחות הטטרציקלינים והקווינולונים) וליצור תרכובות שהגוף לא סופג היטב. התוצאה: פחות תרופה נספגת, והטיפול עלול להיות פחות יעיל. זה נכון למוצרי חלב, למזונות ומשקאות מועשרים בסידן, וגם לתוספי סידן וברזל ולתרופות סותרות חומצה.
הפתרון בדרך כלל פשוט: לשמור על מרווח זמן בין התרופה לבין מוצרי החלב או התוספים. כמה זמן בדיוק? זה תלוי בתרופה, ולכן כדאי לבדוק בעלון או לשאול את הרוקח/ת.
ומה עם תוספים וצמחי מרפא?
גם תוספי תזונה וצמחי מרפא יכולים להשפיע על תרופות. דוגמה מוכרת היא היפריקום (St. John’s Wort), שעלול להפחית את היעילות של תרופות רבות, ביניהן גלולות למניעת הריון. „טבעי” לא אומר „בלי השפעה”, ולכן חשוב לספר לרופא/ה ולרוקח/ת גם על תוספים וצמחים.
כמה הרגלים פשוטים שעוזרים
- לקרוא את העלון, במיוחד את החלק על נטילה עם מזון.
- לשאול את הרוקח/ת בכל פעם שמתחילים תרופה חדשה: „יש משהו שכדאי להימנע ממנו או להפריד ממנו?”
- להחזיק רשימה מעודכנת של כל התרופות והתוספים, ולהציג אותה בכל ביקור.
- לא להפסיק או לשנות תרופה על דעת עצמכם בגלל משהו שקראתם, גם לא בגלל המאמר הזה.
בקצרה
- מזון יכול להשפיע על ספיגה, פירוק ופעולה של תרופות.
- שלוש דוגמאות מוכרות: אשכולית, ויטמין K עם וורפרין, וסידן עם חלק מהאנטיביוטיקות.
- הרוקח/ת והרופא/ה הם הכתובת לשאלות על התרופות שלכם.
שאלה אחת קטנה בבית המרקחת יכולה לחסוך הרבה. אל תתביישו לשאול.